Je ne connais pas les intentions exactes de Shimon H'aness, mais voilà ce qu'il écrit, de manière très personnelle, dans son livre (qu'il a plutôt édité, parce que les principaux matériaux ont été recensés pour lui par d'autres) - Toldot HaPoskim, p. 629 (Milouim - Likoutei betar Likoutei) et on pourra juger par soi-même d'intentions possibles :

> Les lois des "idéaux religieux" (hilh'ot de'ot) sont les principes de la foi (ikkarei ha'emouna), et toute personne intègre (yashar), suivant cette voie est une personne fidèle à son Dieu. Les commandements pratiques ne sont qu'une écorce (!) et ne servent qu'à garder le fruit, car sans écorce le fruit ne tiendrait aucun vent ou bourrasque… et c'est le sens de l'adage talmudique à propos de Rabbi Méïr, qui a mangé l'intérieur du fruit et jeté l'écorce (!). C'est-à-dire qu'étant donné que son cœur est intègre (tamim) dans ses idéaux (de'ot), qu'il a un esprit droit (seh'el yashar), tous les commandements ne sont pour lui qu'autorisation (reshout - s'il veut, il fait, mais cela n'astreint pas) - qu'il fasse ou qu'il ne fasse pas les commandements, cela ne change rien, c'est la même chose (!)...

Ci joint le texte original en hébreu :

הלכות דעות הם עיקרי האמונה, וכל איש ישר הולך בדרך הזה הוא האיש הנאמן לאלהיו. המצות המעשיות הם דק כקליפה ושומר לפרי

אשר בלתי הקליפה לא ישתמר הפרי מכל רוח וסערה, מכל נגע ופגע, והוא כמו מליצת התלמוד ר' מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק. הכוונה כי כיון שלבו תמים בדעות בשכל הישר, המצות המעשיות הן לו כמו רשות, אם יעשה או לא יעשה, אחת היא.

כי כל כוונת המעשיות הוא רק אשר בהם ישתמר הפרי, הדעה הישרה באלהות, והוא הוא האיש התם והישר בדרך ה'.